מוזיקה אלקטרונית

השנים הראשונות

שנות השישים והשבעים

המוזיקה האלקטרונית התחילה בעולם המוזיקה הקלאסית עם יצירות בארוק שנוגנו על סינתסייזר (כמו למשל ביצועיו של ולטר קרלוס ליצירות באך), או ביצועיו של איסאו טומיטה ליצירות מוסורגסקי, סטרבינסקי ואחרים. אחר כך אומצה המוזיקה האלקטרונית על ידי תרבות הפופ. יצירת המוזיקה האלקטרונית הייתה מאוד קשה מבחינה טכנית בתחילת הדרך, אך צברה תאוצה בעזרת מוזיקאים כמו קית' אמרסון (מאמרסון לייק ופלמר), או נערי החוף (The Beach Boys) שהשתמשו בכלי מוזיקה אלקטרונים בצורה מובהקת בעיקר בשיר "תנודות טובות" (Good Vibrations). גם החיפושיות עשו זאת בשירים "שדות תות לנצח" (Strawberry Fields Forever) ו-Yes It Is.

באירופה, הקראוטרוק היה התשובה הגרמנית לרוק המתקדם של סוף שנות השישים ותחילת שנות השבעים של המאה העשרים. הרכבי הקראוטרוק הראשונים הופיעו בגרמניה בתחילת שנות השבעים. להקות אלו שילבו מוזיקת רוק מתקדם עם נסיונות בתחום האלקטרוני. הלהקות הבולטות בתחום היו קאן (Can), פאוסט (Faust) ונאו! (!Neu).

עם התקדמות הטכנולוגיה ושיפור הנגישות והביצועים של הסינתסייזרים, החלו להקות רוק להשתמש בהם. בין החלוצים נמנים הפינק פלויד ששילבו אלקטרוניקה במוזיקה שלהם, וקרפטוורק (Kraftwerk) שהתחילו את דרכם בזרם בקראוטרוק ואימצו את האלקטרוניקה לחלוטין. בשנת 1974 הוציא ההרכב את היצירה "אוטובאן". אורכה המלא של יצירה זו הוא יותר מ-20 דקות, אך גרסה קצרה שלה יצאה על תקליטון והושמעה ברדיו. הגרסה הקצרה נחשבת בעיני רבים כשיר הפופ האלקטרוני הראשון.

עוד הרכב שתרם רבות להתפתחות המוזיקה האלקטרונית באותה תקופה הוא תזמורת הקסם הצהוב (Yellow Magic Orchestra) מיפן. הרכב זה הוציא בשנת 1978 אלבום ראשון שפרץ את גבולות האלקטרוניקה באותה תקופה. שנה לאחר מכן, הם הוציאו אלבום שני שכלל בין השאר מוזיקה בסגנון הטכנו ובכך הקדים את זמנו בכ-10 שנים.

גם נגני ג'אז שילבו כלים אלקטרונים ביצירתם, דוגמת הרבי הנקוק ו"תחזית מזג האוויר" (The Weather Report). מוזיקאים נוספים כ-Tangerine Dream, בראיין אינו, ואנגליס, וז'אן מישל ז'אר הפכו את המוזיקה האלקטרונית לפופולרית.

בין השאר, שימשה המוזיקה האלקטרונית לצורך אפקטים ופסקולים בסרטי מדע בדיוני ופנטזיה. אחת הדוגמאות הראשונות היא סרטו של סטנלי קובריק - תפוז מכני. דוגמה נוספת היא נעימת הנושא בסידרה הבריטית "דוקטור הו" ששודרה ב-BBC החל משנת 1963. יצירה זו נכתבה על ידי רון גריינר (Ron Grainer) ודליה דרבישייר (Delia Derbyshire). סרט מדע בדיוני משנת 1982 הידוע בשל הפסקול שלו העשוי מוזיקה אלקטרונית בידי ואנגליס הוא בלייד ראנר.

תחילת העידן המודרני

בשנות השבעים המאוחרות ותחילת שנות השמונים התפתחו כלי הנגינה האלקטרונים והפכו זולים יותר. הסינתסייזר האנלוגי פינה מקומו לסינתסייזר ולסאמפלר הדיגיטלי. להקות פופ ואמנים רבים החלו להשתמש בכלים אלו כמו גארי ניומן, אולטרווקס, יוריתמיקס, יאזו, הליגה האנושית (Human League), תמרונים תזמורתיים בחשיכה (OMD), דפש מוד, אמנות הרעש (The Art of Noise) וניו אורדר.

הצלילים הלא-הרמוניים של מכונות המוזיקה הובילו לסגנון שנקרא מוזיקה תעשייתית שהתפתח בכוונים שונים, ולאחר מכן בשילוב עם דאב הפך בין השאר לטריפ-הופ.